בעידן שבו כל קשר חברתי עובר דרך האינטרנט, גם עבריינים עברו לשם. בשנים האחרונות נרשמה בישראל עלייה חדה במקרי סחיטה ברשתות החברתיות — תמונות שנשלחו ברגע של אמון, סרטוני Deepfake, פרופילים מזויפים, איומים על חשיפת מידע אישי ודרישה לכסף תמורת “שקט”.
אף אחד לא חסין, וגיל או רקע לא מגנים מפני הפגיעה הזו — היא מתרחשת אצל חיילים, סטודנטים, חיילים משוחררים, אנשי הייטק, בעלי עסקים וגם בני נוער.
אנשים רבים מרגישים אשמה או בושה, וחושבים שהם היחידים שנפלו למלכודת. בפועל זה רחוק מהאמת — זו תופעה רחבה ומתוחכמת, והדרך לצאת ממנה קיימת.
מה בעצם נחשב סחיטה ברשת?
סחיטה ברשת מתרחשת כשגורם זדוני משתמש בפרטים, תמונות או מידע אישי כדי להפעיל לחץ, לאיים או לדרוש כסף. לפעמים יש פריצה לחשבון, לפעמים מייצרים קשר רומנטי מדומה כדי לדלות מידע רגיש, ולפעמים מדובר ביצירה של סרטון Deepfake שנראה אמיתי לחלוטין.
המשותף לכל המקרים: הקורבן מרגיש כלוא ואבוד, בזמן שהעבריין פועל בכוונה לגרום לפחד.
איך סחיטה נראית בפועל? סיפור מהשטח
גבר צעיר הכיר “בחורה” באינסטגרם. היא שיתפה תמונות שלה, הוא שלח בחזרה תמונות אישיות. דקות לאחר מכן קיבל הודעה:
“אם אתה לא מעביר כסף, אני שולחת את הכול לאמא שלך ולחברים שלך.”
זו לא חריגות — זה קורה לאלפי ישראלים מדי שנה. הדבר הכי חשוב לדעת בשלב הזה: לא אתה האשם, ולא מדובר במשהו שאי־אפשר לצאת ממנו.
סוגי הסחיטה הנפוצים כיום
- סרטוני Deepfake שנראים אמיתיים לחלוטין ומשמשים לאיומים
• גניבת גישה לחשבונות (פייסבוק, וואטסאפ, ג’ימייל) וסחיטה באמצעות המידע
• בניית מערכת יחסים רומנטית מזויפת ואז איום בפרסום תמונות
• פגיעה בקטינים תוך התחזות לבני נוער
• התחזות עסקית או חברתית כדי לפגוע בשם הטוב
מקרה אמיתי: התחזות שהסתיימה בהפללה — וירדה מהעולם
אדם בשם שמואל (שם בדוי) קיבל תביעה בטענה שפרסם פוסט פוגעני בפייסבוק. היה צילום מסך עם שמו ותמונתו — הראיה נראתה מושלמת. בבדיקה טכנולוגית שהתבצעה אצלנו התברר שהיריב העסקי שלו יצר חשבון פייסבוק מזויף, העלה את הפוסט כאילו שמואל פרסם אותו, וביקש להשתמש בזה נגדו בבית משפט.
איתור ושיתוף הראיות הטכנולוגיות הובילו להסרת הפרופיל, מחיקת התוכן מהרשת וביטול התביעה. שמואל לא רק נוקה — הוא קיבל את החיים שלו בחזרה.
למה זה קורה כל כך הרבה?
- פתיחת פרופיל מזויף לוקחת פחות מדקה
• עבריינים מנצלים אנונימיות וניידות בין פלטפורמות
• רוב הקורבנות מפחדים לבקש עזרה ומתמודדים לבד
• טכנולוגיות כמו Deepfake הופכות את הזיופים לאמינים יותר
• קל מאוד לייצר אמון מזויף בשיחה מקוונת
איך מזהים סכנה לפני שהיא מתפוצצת?
- היכרות מהירה מדי עם בקשות לשיתוף תמונות או מעבר לפלטפורמה אחרת
• פרופיל עם מעט חברים, מעט תמונות או חשבון שנפתח לאחרונה
• לחץ “שתשלח גם אתה” או “אני סומכת עליך — תסמוך עליי”
• הצעה לעבור לשיחות וידאו או הודעות מוצפנות מוקדם מדי
• שיתוף מוגזם של “פתיחות” מוקדמת כדי לגרום לאדם להרגיש שחייב לפתוח בחזרה
מה אסור לעשות — בשום מצב
- לא לשלם כסף
• לא להתחנן בפני הסוחט
• לא למחוק שיחות ואיומים (אלה הראיות שלך)
• לא לפעול מתוך לחץ ופחד
תשלום גורם לעבריין להבין שהשיטה עובדת — ואז הוא חוזר שוב
״UnlocktCyber מתמחה בשחזור נכסים דיגיטליים חסומים ופרוצים באמצעות שילוב ייחודי של כוח משפטי ויכולות סייבר, תחת התחייבות ל-100% הצלחה או החזר כספי מלא״
ומה כן לעשות?
- לשמור את כל הראיות (צילומי מסך, שמות משתמשים, מועדי שיחות)
• לדווח על החשבון המאיים לרשת החברתית
• לבדוק הרשאות גישה לחשבונות ולהחליף סיסמאות
• לפנות לאנשי מקצוע שיודעים לעצור את האירוע בזמן אמת
אנשי סייבר או עורכי דין — מה באמת משנה?
עורך דין מטפל בהיבט החוקי אם זקוקים להליך משפטי או לצו.
אבל לפני שמגיעים לשם, חייבים לעצור את הפגיעה עצמה. אנשי סייבר מיומנים יודעים:
- לאתר את מקור ההתחזות
• לחסום גישה לתוכן שעשוי להתפרסם
• לבצע “ציד דיגיטלי” לאיתור תמונות/סרטונים שהודלפו ברשת
• לסגור פרופילים מזויפים במהירות
• להחזיר שליטה לחשבונות שנפרצו
הפתרון היעיל ביותר הוא שילוב של שני העולמות — טכנולוגיה עוצרת את הסחיטה, משפט מגן במקרה הצורך.
מה Unlockt Cyber עושה בפועל באירועי סחיטה?
- טיפול מיידי לעצירת הפצת מידע ותוכן
• איתור וסגירת פרופילים מתחזים
• סריקות רשת לאיתור חומרים שהודלפו ומחיקתם
• שחזור שליטה בחשבונות שנפרצו
• ליווי רציף, דיסקרטי ומרגיע עד שהאירוע מסתיים באמת
אם קרה לך מקרה של סחיטה ברשת
את/ה לא לבד, ואת/ה לא אשם/ה.
ואת/ה לא אמור/ה להתמודד עם זה בעצמך.
פועלים נכון → עוצרים את הפגיעה
פועלים מהר → מונעים נזק
פועלים מקצועי → מחזירים שליטה
Unlockt Cyber כאן בשבילך 24/7 — דיסקרטי לחלוטין, בלי שיפוטיות, בלי בושה ועם גב אמיתי שמטפל בבעיה בשקט וביעילות.
אם תרצי, אוכל להפוך את המדריך הזה גם לדף שירות באתר, עם קריאה לפעולה, שאלות נפוצות, טופס פנייה וכפתור וואטסאפ — רק תגידי.
